https://youtu.be/74vOpkEin_A
אם הייתי יכול לראות את העתיד ולהבטיח לכל הורה ששום דבר שלילי לא יקרה לילדים שלו, כולם היו מסכימים לשלוח את הילדים למקום שכזה. כמו שאם מישהו היה יכול להבטיח לי בוודאות ששום דבר לא יקרה לילד שלי אם הוא יטפס וילך על קצה של בנין 3 קומות, זה ברור שהוא היה מועצם ברמה שאין כמוהה! עכשיו העבודה היא להתקרב לשם כמה שאפשר תוך כדי הקשבה ליכולות האישיות של כל ילד, לתרבות ולמציאות של חיינו ולשותפים העיקריים והם ההורים.
פעם זה היה ברור שילד יצטרך לגדול ולהיות מסוגל לדאוג לו, לשבט שלו ולמשפחתו ולכן להתגנב לדוב ולהפליק לו בגב, זאת מיומנות חשובה ביותר ומובנת מאליו גם אם יש סכנה שהוא יפגע קשות. היום זאת לא מיומנות חובה, אבל התהליך הפנימי-נפשי שאותו הילד עבר, הוא כן רצוי מאוד וחלק אף יגידו חובה, גם היום. איך שאני רואה את העולם, אנחנו דווקא הולכים ומתקרבים יותר לאיך שהעולם היה בעבר (מבחינה רעיונית). כל השיח על ההכשרה לקראת העולם של המחר דורש את אותן המיומנויות הפנימיות כמו בעידן הצייד וההישרדות רק בדרכים והכשרות אחרות. אדם עדיין יוצא בבוקר "מהמערה" שלו וכמה שהוא התאמן ,התכונן ומוכן להעז במרחבי הנפש שלו, ככה הוא יצליח להביא יותר/פחות למשפחתו...מה גם שהשינויים בעולם כל כך מהירים שאתה חייב להיות מסוגל לאלתר ולהיות גמיש בנפש ובמחשבה. זה כבר לא ברור מאליו שתואר=פרנסה ורווחה, היום יותר מבעבר, שווה לנו ללמוד מתרבויות אדמה שאילתור וגמישות מחשבתית היו נחלת היום יום בחייהם. אני אישית זכיתי לבלות שנתיים בקרב עולים מאתיופיה ולמדתי מהם על גמישות מחשבתית, אילתור ויצירתיות יותר ממה שלמדתי בכל 16 שנות לימודי הקונבנציונליים גם יחד.